בית הכנסת ובית המדרש של הקהילה

האזכור הראשון של סוחרים יהודים מקרשניק מופיע בשנת 1530. בית כנסת עשוי לבנים נבנה לפני 1654. בשנת 1674, היוו היהודים 8.6% מכלל האוכלוסייה, וכמאה שנים לאחר מכן יותר מ־50% מכלל האוכלוסייה. יהודי קרשניק לקחו חלק פעיל בחיים החברתיים והפוליטיים של העיר. בית המדרש הקהילתי נבנה בין השנים 1823—1837 באתר בו שכן בית תפילה מעץ קודם לכן. התנועה החסידית התפתחה בעיר – במשך זמן מה פעלה בעיר חצרו של אברהם אייגר כמו גם בתי תפילה חסידיים, ביניהם בית התפילה של חסידי הצדיק יצחק מאיר אלתר מגר.

בתקופה שבין המלחמות פעלו בעיר בית כנסת ובית המדרש הקהילתי, מקווה, לפחות 17 בתי תפילה פרטיים, חדרים רבים, גמ"ח ובית קברות. בעיר פעלו גם נציגי התנועה הציונית, אגודת ישראל והבונד, איגודי עובדים וארגוני סיוע שונים. מוסדות תרבות וחינוך התפתחו. נפתחה ישיבה קטנה שהוקמה על ידי הצדיק יהודה אריה פרויברג מקוזניץ, בתי ספר המנוהלים על ידי ארגוני בית יעקב ויבנה פתחו שעריהם, כמו גם מועדון ספורט גורדוניה וספרייה יהודית ע"ש י. ל. פרץ . בשנת 1939, חיו בעיר למעלה מ־5,000 יהודים.

לאחר פרוץ המלחמה, ב־15 בספטמבר 1939, ארגנו הכובשים אקציה של שריפת מגילות וספרי קודש מבתי הכנסת המקומיים. באוגוסט 1940, נפתח גטו המכונה "גטו מעבר", בו יושבו גם יהודים מערים אחרות. בקרשניק פעלו ארבעה מחנות עבודה בכפייה, כולל הגדול ביותר בבודזין ומחנה העבודה בבית הכנסת שמוקם בשני בתי הכנסת (1942—1944). בסביבות העיר פעלו פרטיזנים יהודים. הטרנספורט הראשון לבלז'ץ יצא ב־12 באפריל 1942. הגטו חוסל בנובמבר 1942.

מאז שנת 2005, נמצא בית הכנסת בבעלות FODŻ.

קרשניק: