ההיסטוריה של הקהילה היהודית בזמושץ' החלה בשנת 1588. מייסד העיר, היועץ וההטמן הגדול של המלך, יאן זמויסקי, הזמין את היהודים לזמושץ'. זכות ההתיישבות חלה אך ורק על יהודים ספרדים, כלומר על קהילה שמקורה היה בחצי האי האיברי. רכושה הרב של קבוצה זו וקשרי הסחר הרבים שלה עם המזרח התיכון נועדו לסייע בהתפתחותה הכלכלית של העיר שהוקמה זמן קצר לפני כן.

זכות ההתיישבות אפשרה הקמת בית כנסת. בתחילת הדרך נבנה בית כנסת מעץ. בשנת 1608, החלו היהודים הספרדים לבנות בית כנסת מלבנים אשר הושלם בשנת 1618 או 1620. בתחילה נבנה רק האולם המרכזי. רק בהמשך נוספו לצדי המבנה עזרות נשים חד־קומתיות. לכל אגף הייתה כניסה נפרדת. גג הבניין הוסתר מאחורי עליית הגג.

האולם הראשי של בית הכנסת נבנה על פי תבנית מרובעת, והוא נמוך מגובה הקרקע. כדי להיכנס לבניין, יש לרדת מספר מדרגות. זאת בשל הכללים שחלו באותה תקופה לפיהם בית כנסת לא יכול להיות גבוה יותר מכנסיות נוצריות ולהתנשא מעל גגות העיר. הצבתו בשקע אפשרה הקמת קמרון גבוה יותר. בנוסף, זאמושץ' תוכננה להיות עיר אידיאלית. לכן, הוגדר יחס נוקשה בין גובה הבניינים לרוחב הרחובות כמו גם סוג המבנים המותרים. בית הכנסת נאלץ להתאים במראהו לאופי העיר.

הדבר הראשון שמושך את תשומת ליבנו הוא עיצוב הפנים ששונה כל כך מזה של בתי כנסת פולנים אחרים. צבעים עזים ועיטורי טיח מזכירים את עיטורי של הרנסנס האיטלקי המאוחר.

הקהילה הספרדית שרדה בזמושץ' עד אמצע המאה ה־17. לאחר תקופת המלחמות – מרד חמילניצקי וה"מבול" השוודי – מצבה הכלכלי של העיר החל להידרדר. הספרדים החלו לעזוב את העיר והקהילה היהודית בזמושץ' עברה לידיהם של יהודים אשכנזים.

זוהי תקופה של שינויים גדולים בארכיטקטורה של בית הכנסת: בניית הקומות מעל עזרות הנשים, הסרת עליית הגג ועיצוב הגג מחדש. זו הייתה גם תקופה של פריחה תרבותית של הקהילה היהודית בזמושץ'. העיר הפכה למרכז להכשרת רבנים ומסוף המאה ה־18 נעשתה למרכז חשוב של תנועת ההשכלה, המכונה גם הנאורות היהודית.

אישים מפורסמים קשורים לקהילה היהודית בזמושץ':

– ישראל בן מוזס הלוי זמושץ' (1700—1772) – פילוסוף, איש תלמוד ומתמטיקאי. מרצה בישיבת זאמושץ'. מפורסם בכל רחבי אירופה. הוא היה מורהו של משה מנדלסון, ההוגה הראשי והפילוסוף של תנועת ההשכלה.

– סלומון אטינגר (1800—1856) – רופא, מחזאי, משורר. ממייסדי הספרות היהודית המודרנית בפולין.

– יצחק לייב פרץ ​​(1851—1915) – סופר, עורך דין. נחשב לאחד ממייסדי ספרות היידיש המודרנית.

– אלכסנדר צדרבאום (1816—1893) – עיתונאי ומוציא לאור של העיתון הראשון בשפת היידיש ברוסיה.

– רוזה לוקסמבורג (1870—1919) – כלכלנית, פעילה פוליטית. פעילה אידיאולוגית ופילוסופית של תנועות סוציאל־דמוקרטיות פולניות וגרמניות.

סופה של הקהילה היהודית בזמושץ' בא עם מלחמת העולם השנייה והכיבוש הגרמני. באותה תקופה, שימש בית הכנסת כאורווה, ולאחר מכן שכן בו בית מלאכה לנגרות. הבניין שרד את המלחמה, למרות שהיה במצב רע מאוד. היה צורך לבנות מחדש את עזרת הנשים הדרומית, ובשל כך המבנה כיום נטול טיח דקורטיבי. עבודות השיקום שבוצעו בשנים הבאות החזירו את הבניין לצורתו המקורית, מסוף תקופת הרנסנס.

כיום שוכן בבניין מרכז "בית הכנסת" של הקרן לשימור המורשת היהודית.

'זמושץ